[וורס רץ] מדשאות סימנו ת'חופש, מקום להתרוצץ בנינו ילדות שלמה בעזרת קרשים בונים בתים על עץ עם מסמרים כל אחד חולם שונה ומסתדרים משוטטים עד שעות הלילה מי צריך את ההורים יש חומות שמגנות, לאט לאט סותמים חורים נעזרים, כי סך הכל נשבענו חברים לכל אחד אמת שונה בכל זאת אף פעם לא משקרים גם אם היום אתה נופל מחר תהיה זה שמרים "חבורה עם מחשבה של "וואלה מי יכול עלינו אן סודות, חושפים הכל, זה מחזק את הקשר בינינו אל תדאג זה לא אני, אתה והם פה זה כולנו, עזוב את החרא ממנו למדנו כבר להתעלם חברות - מילה גדולה, אנשים קטנים לא מבינים ת'משמעות רק מחשבים את השנים ומתרפקים תמצתנו זכרונות אל תוך פרקים בספר מחזור חיים, עוד לא נשברנו, אבל יש סדקים חברות- מילה קטנה אנשים יעני גדולים מסתכלים באייפון, אין עיניים, לפעמים ממלמלים בורחים לאלכוהול האקמול של הצרות ולא חלילה חברים, איתם תוקפים ת'בחורות אין בדיחות מה שמצחיק היום זה אמא ש'ך זונה ואם היא מתה זה תופס גם על דודה ואו שכנה לא מדברים היום כותבים על כל מה שעוברים בין אם זה וואטסאפ או מחברת העיקר לשפוך ת'לב תבין גם אם זה רק אני ואתה זה כבר אנחנו זה בסדר אל תשכח את החרא שכבר עברנו איפה כולם? ברחו, ואין סופר המחבואים הזה הוא קצת שונה חבר תבין, הכל פה השתנה הפילו ת'עץ שלנו והקימו שם שכונה תפסיק לבכות כמו ילדה קטנה תבין, חיים הם סוג של סרט, ותמיד תזכור תמונה גדלנו סביב הרים, חלק הצליחו לטפס וחלק נשארו למטה ,טבע העולם וזה בסדר כי ניסינו לחפש אבל במחבואים הזה כבר לא מצאנו את כולם היה ברור שהכל ישתנה ימים כמו אז פתאום היום נראים לי כמו נ-צח עמוד בפ-תח, לא משנה היום הילדים יוצאים אל תוך עולם טיפה שונה טיפה שונה