[בית 1] איך זה שאני עדיין לא רואה כסף מהמוזיקה עדיין לחוץ טיפה, עדיין דפוק טיפה, ואיך זה שעדיין אין כאן תרבות אמיתית של רגאיי והיפ הופ איפה הימים שהיינו עושים פריסטיילים על ביט-בוקס, היום זה לא מרגיש נכון, אנ'לא מרגיש שלם, רוצה להתעלם רוצה להיעלם פותח את הפה ומגמגם הפער אל הפסגה לא מצטמצם נמאס לי, במה זה מסתכם, די.. [פזמון] אני רוצה להיות גדול אבל להיות גדול זה לא הכל לא רואה ימין או שמאל אני אמשיך עד שהדם שבי יפסיק לזרום לא נותר לי מה לתת אני רק מחפש למצוא אמת תן להגשים חלום אני לא כמותם, אני אמשיך עד שהלב שלי יפסיק לפעום [בית 2] אין לי כוח, אני לא הילד השאפתן של פעם היום יש רק תסכול והתקפי זעם, אין לי טעם בלכתוב, מבחינתי זה סתם עוד מעמסה הייתי צריך להקשיב לטונה כשהוא אמר לי טיפה לחשוב מחוץ לקופסא עושה סיבוב פרסה במחשבה אין מקום בלב לאהבה, היום אני חי טוב עם השנאה וידיעה שמה שהיה כבר לא יהיה אז בשביל מה יש לי לחיות? הא? תגיד לי, בשביל מה אני יחיה? והראפ הזה מתיש אותי אוכל אותי מבפנים כי במציאות היום כל אפס מחכה רק להטיס אותי זה עדיין בוער לי בורידים כמו לבה מרגיש שאני מסוגל להנהיג דור שלם רק על פי מה שלמדתי מאבא [פזמון] [בית 3] הקול שחוק ואף אחד לא תיאר לעצמו שאני אמשיך עם החרא הזה עוד שהייתי נראה כמו ילד זרוק ברחובות של שערי תקוה, אורנית ופתח תקווה הייתי חוזר להתחלה, עושה את הכל שוב ומקפיץ 'ת לבל שלי ושל החבר'ה שלי בכמה רמות, הייתי שורף עוד כמה במות ומזיין עוד כמה בנות, ולא משתולל ומאבד עשתונות הייתי קונה לחברה מתנות, בלי להתפשר, ובלי להשתנות ומבלי לעבוד בשתי עבודות, ואלף חובות, לרוץ ברחובות לחפש השראה בנרות, להתגעגע לתקופות ישנות ולהריץ אותן שוב בראש שלי בלילות לעשות משהו מעצמי לפחות אני מול החיים זה לא כוחות