[וורס 1]
גורר חיים על מדרכה
הרגליים כבר כבדות, וזה מורגש בכל דריכה
כנראה שזאת בדיחה, אלוהים הוא סטנדאפיסט
כותב ת'לב אל תוך מסך ואז מדפיס
כן, מישהו קבע, צריך לחיות את העולם בתוך תבנית
אם זה מתאים לך או לא, זה לא אתה זה שתחליט
כותב את כל מה שבפנים, גם אם זה לא הכי כדאי
MRI השירים שלי הם סוג של
כבר אין עם מי לשתף, ואין על מי לשפוך
ההורים לא מבינים, החברים גם הם בברוך
אז על מי אתה תסמוך, עכשיו זה לא ממש ידוע
יום שבת נגמר ומתפלל יגיע סוף שבוע
אתה מרגיש טיפה פגוע, כאילו שפגעו בכוונה
רק אתה זה שפוגע אז תתפוס את התמונה
הלחץ הזה מתיש, הרדיפה אחרי כלום
שוב לקום מהמיטה הפך קשה כבר ליישום
[פזמון] X2
אני לא מבין, אצלי השקט הוא רק געגוע
איבדתי ממזמן את הרגוע
ובכל יום להתמודד עם אותו תסריט ידוע
עם אותו תסביך קבוע
[וורס 2]
ילד בן 16 חולה במחלת הנעורים
יותר קשה ככל שמתבגרים
הלב נשבר כל פעם שוב אז מה הטעם בלשוב
ולנסות להדביק שוב את אותם שברים
כן, מישהו מנסה כל פעם להכאיב, או שזה רק המוח
ואין בכלל מי שרודף, אני פשוט נוטה לברוח
נע בין עוד מקלט למכסה, כשלא מצליח, מכסה
את עצמי בעטיפות כדי שמי שינסה
לחדור ולגלות אותי לא ימצא דבר
לא רוצה שיזדהו איתי, סתם עוד עוף מוזר
שמרטו לו ת'נוצות, עכשיו הוא לא מסוגל לעוף
ניסה לגרום לזה לשקוע, עכשיו הכל מתחיל לצוף
ולהציף אותי, ולא הצלחתי למצוא לי פינה
ושום דבר לא זז יותר מידי, כלום לא השתנה
והשינה אולי תשכיח את מה שקרה היום
מה שנותר זה רק לברוח לחלום
[פזמון] X2
אני לא מבין, אצלי השקט הוא רק געגוע
איבדתי ממזמן את הרגוע
ובכל יום להתמודד עם אותו תסריט ידוע
עם אותו תסביך קבוע
[סקיט]
[?]