[וורס 1]
ביום הראשון כשהאצבע נגעה וסוד שירד ונפל בינינו
אור שהופרד, קו דק מכסה שארית של זהב שתוליך אליו, אלינו
מה היה ומה הבאנו
תנו לו להכנס מעבר לסף ביתנו
פנימה, זה יפייפה, מבריק ובוהק ו
הכל מתחיל ושוב נגמר, חוזר להתחלה ו
מילים נכתבות והכל מתחבר
שאיפות שעולות אין אויב יש חבר
שמות שנוצרו, גורלות נקבעו ביום שהחלטת להמשיך או לוותר
הכל אמנם כתוב אם זה יפול או יסתדר
אם צריך ללכת, לך, בן אדם, אל תשאר
זה תלוי בך, הכל תלוי בך
קח את השרביט את האקדח, אל תסתתר
ביום השני עם שני הכחולים שזורמים מלמטה מלמעלה מכסים
מכילים, מכלים את החיים את המתים
וכולם שוב שרים וכולם מוחאים כף כף
מנגבים אף, צחוק מתפרץ על אף
דמעה שזולגת לזקן ולטף
כשתגמור תסתכל מה עשית
לא תוכל להסתיר כי חרא צף
[גשר]
וזה ממשיך לשלישי, רביעי, חמישי
עשבים ועצים, ציפורים, דרקונים וכולם
מהלכים וכולם זוהרים
נושמים וחיים תחת מושלי האדמה והמרומים
הכל היה שקט, הכל מלא צבעים
מלאכים שעפים ודברים אחרים
שירים הם שרים, יום לפני שמגיעים
מקדמים את פניהם של נותני כל השמות, כן הקדושים
[וורס 2]
והוא נוצר מעפר והוא קם והולך ובונה והורס מה נשאר
בתוכו זה מוסתר, לאט הולך ונעלם
כשרעב משתלט, עוד ועוד זה מוגזם זה
הוא הלך וניסה ונשמע קול האישה
התפוח שנפל שלגיה ומכשפה
אני יצרתי אותך, אני גירשתי אותך
אני הרגתי אותך עכשיו הכל תלוי בך
אתה נמצא במעגל עמוק של אימה
הוא נמצא בכל מקום בכיתה בעירייה
הוא נימצא בכל מקום, הוא תמיד קורא לך
השמן עם הכובע, תמיד הכל לטובתך
הוא יכול להיות שוטר, פקיד או ראש הממשלה
הוא יכול שופט אתה מוכה בתדהמה
הוא יכול להיות, יכול להיות, בוגד כן יכול להיות
צדק אתה רודף ותמיד מוצא רק נחשים
[2 גשר]
...נחשים נחשים ארוכים חלקים ארסיים תוריד לו את הראש ו
עצור עצור עצור עצור, עצור, תודה
בואו נשנה את זה
[פזמון]
זה סיפור על עולם שהיה ונגמר
שנשכח ונכחד וכלום לא נשאר
בעיניים עצומות בלי מצפון בלי מוסר
אל תתפלא אם לא יהיה מחר
[אאוטרו]
אל תתפלא אם לא יהיה מחר
אל תתפלא אם לא יהיה מחר