[אינטרו]
אני רוצה לספר לכם על הראשון שנגמר ועל האחרון שמתחיל
על הרגע שהעיניים השחורות הפכו למשהו שאותו לא תשכח
על המקום שבו אנשים פוגשים את עצמם וחושבים שלעולם ימשיכו בדרך שבחרו
על המים העמוקים בהם אתה נימצא והשקט האין סופי שאופף אותך
שמושך אותך, חונק אותך, צוחק איתך, הולך איתך לכל מקום, הורג אותך
ותנסה רק לברוח
[וורס 1]
אני הנקמה שנותנת לך כוח
הצחוק ששומעים מאפשר רק לצרוח
לעמוד במרכז ולנסות לשכוח
את כל האנשים ששמו רגליים
ליראות אותך על הריצפה מוריד את הראש אפיים
אחד נפל שני הולך
ניסים ניסים ניסים ניסים
שניים אוחזין והחרב חותכת
הכל כבר מוכן ואפשר כבר ללכת
האור שכבה והכל כבר נדם והקול שצועק מה עם קצת גאווה
אז קום תעמוד ותן לי יד
מספיק לעמוד ולהסתכל מהצד
שים לו את החבל על הצוואר ותמשוך
ותן לו להתנדנד מצד אל צד
אדמה תיפתח להתחלה חדשה
וברק שיכה מהשמיים יפגע וסלעים שייפלו
ואנשים ייברחו עולם של להבות סכין אקדח
קול שנשמע למרחוק מבשר
על בואו של אדון שייכבה אור כל נר
מלכות שתיכון ואיזון שנישבר מהתהום הוא עולה וצועד לו לאיטו
תסתכל לו בעיניים כשיבוא
[פזמון]
כשתסתכל מקדימה זה יבוא מהצד
מאנשים מוכרים ללא פרצופים
שאיתך הם הולכים בחזור בהלוך
עם סכין על הצוואר אל תתבייש ותחתוך
[וורס 2]
תנו לי אותם גדולים וקטנים
מתים ששומרים לי על הגב מחכים לפקודה
שתבוא שמו נישא כשהכל
כשהכל נהיה בדברו תפארת
כשהשמש תשחיר, ואבק יכסה
וציפור שתעוף בשמיים תיפול
ואין אחד שיקום ואין אחד שינסה
ודם שנשפך יהפוך לכחול
והקול שקורא על במה מזהב
הד מתפשט, וילון שנפתח
שרביט ארוכה מאחורה זנב
קהל שעומד, ראש מורכן לרצפה
וחיוך מתפשט משורה לשורה
שרביט שעולה, ואש משמים
להבות נשלחות עוטפות כמו מים
אין אחד שינצל כולם על הברכיים
והם עוד מריעים מוחאים כפיים
אז תנו לי את המתים שלהיכנס מנסים
צריך להמשיך כי הם רק ילדים
אתה במרומים, הו אלוהים
שמים זה שמים אבל למטה יש חוקים אחרים