לא ישא גוי אל גוי חרב,
לא ילמדו עוד מלחמה,
לא תבכה עוד אמא,
לא יתאבל עוד אב,
לא נדע עוד צער ודמעה.
היונה הלבנה
מזמן כבר הלבינה,
שערות שיבה
מעטרות את ראשה.
היא נחבאת אל היונים
עמוק בשובך פנימה.
מחכה, היא עדיין לנו מחכה.
כבר שרנו לך באמונה,
שלא תהיה עוד מלחמה.
כמה מילים כבר נאמרו,
ולא מצאנו נחמה.
לא אשאל ולא עוד אנסה,
אקבל את הכל בדממה.
אין רחמן כמו אבא,
שברא את כולם.
עוד תבוא הגאולה השלימה.