Hashmonai - חשמונאי - Moshe Silman's Story - סיפורו של משה סילמן lyrics

הוא היה מסוג האנשים שהלכו לבחור היה רווק בלי ילדים וזה לא עשה לו טוב המצב הבריאותי שלו דרש לקבוע תור מול המצב הכלכלי שלו שדרש לפרוע חוב על פניו היה שמח ונעים הליכות כי כך היה בורח מהקושי לשרוד כל היום מבנק לבנק סוחב את העוני שלו שם מפעם לפעם ראה כמה כמוהו במיליונים פה כסף והשיט המונוטוני שלו כל חודש איכילוב מפונה באזעקות מתכסה בצינורות גוף שלא חודל לכתוב ביפ ביפ יוצא מתוך המוניטורים שלו הקצבה שלו היתה מונפקת על תקן ניתן לך שקל ולך שב בשקט כי תכף ניקח את הכול חי על טונה ולחם לקחו לו את הרכב ללכת ברגל לפתע נהיה לו רחוק לעיתים היה יושב על הספסל ברחוב עוצם עיניים נרדם חולם על הבית בחוף נזכר בכול הטוב הילדות והחום איך היה הולך לדוג היה לו גרוב בתוכו מעבודה אל עמידר אל עמותה אל המיטה אל המכתב אל התגובה מצפייה לאכזבה בוהה אל המראה בפרצוף מנומנם בודק את התחושה כמה הוא שקוף לעולם במרדף אחרי המאני זה לא צורה לחיות אל תאמר לי אם לא קל לי זה לא צורה לשרוף עץ או פלי על הפאדי אין שניה לנשום זה הסיפור של כול אחד בתוך הבאבילון יש כאלה כשבכלא יקפצו מהגג ואת האלו כשקשה להם אז כדור לרקה מה הפלא אם בתלם לא למדו תמשחק מול הגזל של העדר קחו בקבוק תבערה והוא בחדר כשהחברה ניתחו את המצב יושב בשקט מכבד את הדיבור המנותק מעמד ביניים מסכן איך הפנו להם גב? הוא רק עם צ'ק של אלפיים גר בכלוב מחורבן לא מזמן כבר את אמא ועיקלו לה תדירה שהותירה אותו עם הכול הכלום שבעולם תקופה שהוא מודיע שינוי זקוק למפלגה שהקליקה לא תחמיץ את המינוף שהיא יצרה תרים טוף מהרצפה, תגיד לו "עוף בבקשה" פאקיניג יותר אפקטיבי מלדבר אל בני אדם נדפק עם הפאסיבים דיבורים שורפים זמן לא יזוז כלום אם לא נקום עם נבוט ואגרופן באותו הלילה הוא ישב לכתוב אל אותו המניאק שלקח הכול אל אותו העם שלא ספר אותו כן באותו לילה הוא ידע תסוף איך חיפה התכסתה בקור איך הפכת עם שקל לגזול רגע, תן שניה לחשוב... כשהלהבות עלו לשרוף קילפו לו עור מהגב כשהרחוב עמד בשוק עד שקלטו ת'מצב כל הבלוק הריחו טוב מה זה אדם שנשרף סוף סוף ראו אותו כשהוא שוכב על אספלט במרדף אחרי המאני זה לא צורה לחיות אל תאמר לי אם לא קל לי זה לא צורה לשרוף עץ או פלי על הפאדי אין שניה לנשום זה הסיפור של כול אחד בתוך הבאבילון