לי לא היה אף פעם בית לשבת
לי לא היה אפילו רחוב
אני הייתי מסתובבת
ומשדלת בתוך הנוף
לפועלים בים המלח ואורון
תמיד הייתי כמו אמא טובה
אף כי הייתי היחידה שם בדרום
שלא קיבלה תוספת ערבה
כל זה מדוע -
כי שם הייתי נחוצה
כן, זה ידוע -
זה גורלה של הפרוצה החלוצה
ויום אחד פתאום הופיעה ניידת
והשוטר אמר: עלי!
היו שלום אדמת מולדת
וארץ נגב, ביתי שלי!
עכשיו עצוב לפועלים במכתשים
אך בבית סוהר עצוב קצת יותר
חכו, חכו! כשאצא אל החופשי -
על נוף הנגב שוב לא אוותר
כל זה מדוע -
כי שם הייתי נחוצה
כן, זה ידוע -
זה גורלה של הפרוצה החלוצה