הרוח נושבת קרירה נוסיפה קיסם למדורה וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן האש מהבהבת שירה מלבלבת סובב לו, סובב הפינג'אן... האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגבורת תותן מכל בדל ענף שבגן כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש סובב לו, סובב הפינג'אן... וזאת, בלא תוספת שבחים מלאכת משקה המלכים: קפה וסוכר בו יותן ומים - מחצית הקנקן ירתח פעמיים - הוסיפו קצת מים סובב לו, סובב הפינג'אן... ואם בשלישית חיש ירתח - הלב יחרד וישמח יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן נשתה ונשבח:
יש טעם, יש ריח סובב לו, סובב הפינג'אן... נגמע מן הספל לאט הנה מספרים כבר צ'יזבט... סיפור שעבר עליו זמן בשקט מצמיח זקן... הבלוף מתפתח - קנקן שוב רותח סובב לו, סובב הפינג'אן... נזכר הפינג'אן איך אליו החבר'ה הגיעו מקרב איך מוטקה הג'ינג'י רטן: אחד לא יחזור כבר לכאן... בדמע אין קצה סובב הוא בעצב סובב לו, סובב הפינג'אן... שנים יעברו ודורות גבולות וגשרים ומדורות לזר לעולם לא יובן מה טעם הזמר נוגן - צנחן ורזרבה תמיד יזכר בה - ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...