כשהבדידות בחלוני מתדפקת
מגיף את התריסים ונועל את הדלת
ומרשה לעצמי להרגיש אהבה שוב
הו אלוהים איזה טקס עצוב
לא בכל לילה ואני לא מתגאה בזה
אך עולות מול עיני תמונות שכאלה
ואני נותן דרור לכל יצר בגוף
הו אלוהים איזה טקס עצוב
היית יכולה לפתור את הכול
כשאת רחוקה אז קל לי ליפול
או בעצם לעוף
הו אלוהים איזה טקס עצוב
שוב התאכזבתי מהעולם שבחוץ
עוד לילה נגמר לו בטעם חמוץ
אז ידיי מפצות והלב שוב דופק
הו זה נעים אני לא מתאפק