[וורס 1: דה לורד]
מאוחר כבר, זה סיוט שלא נגמר
אני רוצה לקום מחר להרגיש משוחרר
אבל תקוע בעבר עומד בתור נשאר מאחור
כמו שיכור בתמרור עצור איבד את הדרך אין חזור
זו מציאות שבה רוצה מעט לשהות באשליה
אל עבר האור מתחיל לצפור רוצה לחיות בהזיה
ניצב על אדמת טרשים בדרך אל תהום הנשיה
חסר אונים מחפש דרכים כדי לשלוט בחוויה
?הרי מה ערכם של חיים לאדם שחי על פי ערכים
עם אמונה בבני אדם אני לא מחפש את אלוהים – תמים
שוכן בתוך בועה נמצא בתוכה עמוק בפנים
ברגע התנפצות משנה מציאות של שנים
פתאום מרגיש כמו גופת חתול דרוס על הכביש
שוכב בנחת בלי פחד בין הסדן לפטיש
במצב אדיש מקל מכה אני לא מתנגד
כי כשאתה חי בעולם מושלם בבועה אתה לא מפחד
[גשר: דה לורד]
איך זה – אדם בודד בין אלף חברים
איך זה – אין אמת, מסביב הכל שקרים
איך זה – אדם נשאר אדם גם עם עדר זאבים
על משמרו נרדם עכשיו חובש את הפצעים
[פזמון] X2
נוסע רחוק מעבר לזמן
מעבר לזמן
נוסע רחוק מפליג בחלום
הרחק מכאן
[וורס 2: דה לורד]
מנותק מהגוף אני, עצמי בוחן במבט חטוף
רואה הכל חלול יפה עטוף כמו פרח בלי צוף
שגדל בתוך ביצה, מרביץ אמת בפרצוף
לצערי אני אהיה חצוף כשכל החרא יתחיל לצוף
כמו סערה ביום מעונן מתכסה השמש בענן
יותר אין קשת של צבעים פתאום הכל שחור לבן
והחיים כבר לא יפים, כל הפרחים נובלים בגן
כאלה החיים בעולם מחורבן בו אף אחד כבר לא מוגן
אני כל הזמן חושב איך אדם מתהלך פה
על גבול השיגעון פתאום הכל מתהפך לו
שנים מתנדנד על חבל דק משתרך
לא מפחד מהרגע בו יכרך על צווארו
האם חלום הפך סיוט או שאני חי במציאות
!?שבה אין ערך לקיום, אדם קיים בשביל למות
עם גוף בלי רוח תמיד מתוח, הנפש רק רוצה לנוח
למצוא פינה חמה לשבת לחפש מקום בטוח
[גשר: דה לורד]
איך זה – אדם בודד בין אלף חברים
איך זה – אין אמת, מסביב הכל שקרים
איך זה – אדם נשאר אדם גם עם עדר זאבים
על משמרו נרדם עכשיו חובש את הפצעים
[פזמון] X2
נוסע רחוק מעבר לזמן
מעבר לזמן
נוסע רחוק מפליג בחלום
הרחק מכאן